נשים יקרות,

 

לכבוד יום המשפחה ויום האישה הבינלאומי, אני רוצה להזמין אתכן להרצאה (ללא תשלום) – ״אל תפספסו אותי!״.

 

ידעתן שהיחס בין בנים לבנות באוכלוסיה עם הפרעת קשב זה 1:1 אך יש פי 4 יותר בנים המאובחנים עם הפרעת קשב?

 

ידעתן שבנות מאובחנות בגיל מאוחר יותר מבנים? בממוצע כ 5-9 שנים מאוחר יותר מבנים?

 

מדוע זה קורה? זאת מכוון שהביטוי של הפרעת הקשב שונה בין בנים לבנות.

בנים נוטים להיות היפראקטיביים (תזונתיים), נוטים להתפרצויות זעם, בעוד שהבנות יותר מרצות גורמים סמכותיים ונוטות לדימוי עצמי נמוך, חרדות, דיכאונות, הפרעות אכילה וכו׳

 

לא אחת יושבות אצלי בקליניקה נשים בוגרות שמספרות כיצד היה קשה להן בילדות, קראו להן מעופפות, חולמניות, פטפטניות ושתקופת בית הספר היתה מאוד מורכבת עבורן מבחינה אקדמית, חברתית ורגשית…

בבגרות זה אף הפך להיות קשה עוד יותר, לעמוד בכל המטלות של העבודה, הבית, הילדים והזוגיות..

 

בהרצאה אשתף באתגרים של אמהות לילדי קשב (ובעיקר אמהות לבנות עם הפרעת קשב), נשים בוגרות עם הפרעת קשב ואשוחח גם על זוגיות לצד בן זוג עם הפרעת קשב – איך לא ליפול למריבות וכעסים ולראות את היתרונות בבן הזוג.