על פי התיאוריה האדלריאנית לסדר הלידה יש השפעה על אישיות האדם. עוד לפני שהתינוק מתפתח וגדל, מיקום לידתו במשפחה כבר יקבע חלקים משמעותיים באישיותו.
חיזרו חזרה בזמן, כשגיליתם כי את בהריון ובעוד 9 חודשים אתם עומדים להיות הורים בפעם הראשונה…זו הרגשה של אושר עילאי, של בריאה. לתוך תחושות אלו נולד הילד הבכור: כולם מוקסמים מכל שלב בהתפתחותו, מצלמים כל חיוך וכל תנועה. הילדים האחרים נולדים להורים מנוסים יותר, חוששים פחות ולמשפחה שיש בה ילדים (מה שלא קרה לבכור).
נציין בכתבה זו כמה תכונות של ילדים המוכתבות מסדר הלידה שלהם. הדברים כלליים ויש לזכור שתמיד יש יוצא מן הכלל וכי מדובר על הרוב ולא על כולם.
הבכור – מטבע היותו ראשון ויחיד, להורים יש הרבה סבלנות, אנרגיה ומשאבים, הכל סובב סביבו. הבכור נולד לעולם של מבוגרים, לכן עיניו נשואות אליהם, מדברים אליו כבוגר והוא מתנהג באחריות ורצינות. בדרך כלל הציפיות של הוריו ממנו מאוד גבוהות והוא מצידו, יהיה ילד שמרצה את רצונות הוריו.
כשהבכור נולד כל האפשרויות פתוחות בפניו, הוא יכול להחליט איזו תכונה מ״שוק התכונות״ הוא רוצה לבחור. לרוב ילך בנורמה ויבחר במקצוע מקובל ויוקרתי בחברה. תכונות נוספות של הבכור: כושר ארגון, אחריות, הישגיות, מצליחן. עם זאת, מכוון שההורים פחות מנוסים וחוששים יותר, הוא יהיה חרד יותר ופחות יעז לעשות דברים.
כשמגיע ילד נוסף למשפחה, הבכור מרגיש בגידה וערעור כס המלכות. הוא לא מבין מה היה חסר להורים, הרי הכל היה כל כך הרמוני כשהיו שלושתם לבד…ומדוע נדרש להם ילד נוסף?
השני/״הסנדביץ׳״/ אמצעי – נולד לתוך משפחה שבה הורים וילד נוסף, ישנו ילד שכבר מכתיב את הקצב המשפחתי. ההורים מנוסים ובטוחים יותר. אם ההורים עסוקים לרוב יפנה לאחיו הבכור ולכן לא מרגיש צורך לרצות אותם.
הבכור, שמקומו מובטח ומעצם היותו עושה הכל לראשונה, תמיד יעורר התפעלות והתרגשות. לעומת זאת, הילד השני צריך להוכיח את ייחודו ואת מקומו במשפחה ולכן הוא יתאמץ להשיג את הבכור ותחרותיות תהיה תכונה בולטת בו. כמו-כן מכוון שחלק מהתכונות כבר ״נלקחו״ על ידי הבכור, על מנת לייחד את עצמו הוא יבחר בתכונות המנוגדות לבכור ולכן הוא נחשב למרדן בבית. מיום לידתו ילד ״הסנדביץ״ ידע לחלוק ולשתף פעולה (מה שלא היה עם הבכור), אדם חברותי.
הילד הצעיר – נולד למשפחה של זוג הורים ושני ילדים. יש הרבה דמויות של מחנכים המספקים את רצונותיו. כמו-כן הוא הקטן והחמוד ולכן גם עשוי להיות המפונק ביותר. ההורים לרוב טוענים כי נתנו לקטן את אותם משאבים שנתנו לבכור, אך מכוון שיש עוד שני אחים המספקים לו משאבים נוספים, נוצרת עבורו מציאות של קבלת ״שירותים״ ו״הטבות״ רבות. לרוב ההורים מבוגרים ועייפים ופחות מעורבים, ולכן שמים לילד פחות גבולות ומאפשרים דברים רבים שלא אפשרו לבכור, לדוגמא: שעת חזרה הביתה ממסיבה, תכניות טלוויזיה שנחשף אליהן, תזונה וכו׳. כמו-כן לרוב ההורים במצב כלכלי טוב יותר ולכן יכולים לספק לצעיר הטבות חומריות שלא התאפשר להם עם הבכור ואפילו לשני (ועל כך לרוב הבכור מתלונן שנים רבות מול הוריו).
הילד הצעיר נולד עם רצון להיות גדול יותר מהאחרים ולכן ניחן בתכונות של תחרותיות והשגיות. לרוב יהיה בעל תכונות של מתיקות, קסם אישי ושובב. מהבכור מצפים שיתנהג בצורה בוגרת ואילו הצעיר מרגיש שהוא יכול לעשות ככל העולה על דעתו.
לרוב, היריבות במשפחה היא בין הבכור לשני, לאור התחושה הפסיכולוגית של הבכור כי השני לקח לו את כס המלכות. הבכור אף רואה בילד השלישי ״נקמה בילד השני״ שגזל את מקומו, ולכן לרוב הבכור והשלישי יחברו לקואליציה נגד הילד השני.
ילד יחיד – מהווה עבור ההורים נס. הוא נולד לעולם של מבוגרים ומקבל תשומת לב מלאה מהוריו. הוא נסיך שאין מערער על מקומו. אין לו צורך להילחם או להתמודד על משאבים של הוריו (כסף, תשומת לב וכו׳) ולרוב יגדל בתחושה שהכל מגיע לו. תחושה זו של ״אני במרכז״ ו״הכל מגיע לי״ עלולה להוות עבורו קושי ביצירת קשרים חברתיים כשיגדל. תכונות בולטות נוספות שעלולות להיות הן תלות וריכוז עצמי.
לסיכום: כל ילד נולד עם טמפרמנט משלו, אך ישנם גורמים נוספים המשפיעים על אישיותו – סדר הלידה הוא אחד מהם ומשמעותי מאוד.
