נפרדנו כך

1. הכנה מראש – יש להכין את הילד לקראת המעבר שלו או של חברו, ולשתף בתהליך בהתאם לגיל ההתפתחותי. לילד צעיר ניתן לספר את הסיבה האמיתית למעבר (תפקיד חדש, יוזמה עסקית, חוויה וכו׳) לא יותר מחודש-חודש וחצי לפני המעבר, בעוד שלילד מתבגר אפשר לספר כמה חודשים מראש, ואף לשתף אותו בהתלבטויות לגבי המעבר, זאת על מנת שתוכלו להתחשב בצרכיו. חשוב לזכור שבסופו של דבר ההחלטה היא של ההורה. אם ההכנה נעשית מספיק זמן מראש הילד יכול להתכונן נפשית לפרידה ולחוות אותה באופן הדרגתי. עם זאת, שיתוף זמן רב מידי לפני המעבר והפרידה, יכול ליצור לחץ ועומס רגשי עקב תחושת אי הוודאות.
2. לאפשר לילדכם ולכם לבטא את כאב הפרידה – כשהילד משתף אתכם בכאב ואף בוכה, הימנעו מלומר משפט כמו: ״אתה עושה אותי עצובה כשאתה בוכה״ מכוון שהילד חש אחריות כפולה – עליכם ועליו, ובאופן סמוי הוא מבין שאסור לשוחח על פרידות כי זה כואב מידי ליקרים לו (אמא). בכי הוא אנושי, וגם להורה מותר לבכות מול הילד, אך כשההורה בוכה כתגובה לבכי של הילד, הילד עלול להילחץ מאד מהמחשבה שההורה חסר אונים מולו. רמת הלחץ והחרדה בבית לפני המעבר למדינה זרה גבוהה עבור כולם, אך עבור הילד עוד יותר, לכן חשוב לשדר לו שיש הורה יציב וחזק שיתמוך בו בכל אתגר עתידי.
3. כאשר הילד כועס ומאשים אתכם שכפיתם עליו את המעבר – המעבר למדינה חדשה מעורר בנו המבוגרים רגשות מעורבים, ביניהם רגשות אשם שאנו כופים על ילדינו את ההתמודדות עם אתגרים כמו: שפה, תרבות, ניתוק מהמשפחה והחברים, מקום מגורים חדש ועוד. לרוב, ילדים בגיל ההתבגרות יפנו כעס כלפי הוריהם בהחלטה על מעבר למדינה. הימנעו מלהרגיש תחושת אשם, זכרו מדוע מלכתחילה החלטתם על המעבר, ציינו בפני הילד מהם היתרונות שיחווה במעבר וחזקו את חוסנו האישי, הפנימי ואת הביטחון שלכם בו ובהצלחת ההתמודדות שלו במקום החדש.
4. אם לכם, ההורים, קשה רגשית – שתפו את סביבתכם הבוגרת ועימם תוכלו לחשוף את החששות, הפחדים וההתרגשות לקראת המעבר. אתם בהחלט יכולים לבכות, להתחבק ולעבד את הפרידה. לעומת זאת, מול ילדכם שיקלו מה אתם אומרים ואיזה מסר אתם מעבירים.
5. כשהילד שואל: ״האם אוכל לראות את סבא/תא, את החברים?״ – אחד החששות של הילדים זה ניתוק הקשר עם יקיריהם: משפחה וחברים. כיום, בעידן הטכנולוגי, ניתן לשמור על קשר עם האהובים ע״י שיחות סקייפ, שיחות וידאו בטלפון, ואתם אף יכולים לשתף (במידה ואתם יודעים בוודאות) את הילד בביקור עתידי של הקרובים בביתכם החדש או בביקור שלכם בארץ. עם זאת, חשוב לציין שכולכם תכירו חברים חדשים וזה מרגש ומאתגר כאחד.
6. מסיבות ומתנות פרידה – טקסי פרידה חשובים בכדי לסיים תהליך ולפתוח תהליך חדש באופן נכון. מומלץ לקיים מסיבות פרידה מכל מסגרת שאליה משתייך הילד והשתייכתם אתם, לקבל ולתת מתנות פרידה משמעותיות מהקרובים. מתנות אלו ישמשו לאחר מכן עוגן ומקום להיזכרות. זה יכול להיות אלבום תמונות, חולצה עם הדפס, כרית, תיק וכדומה. עם זאת, הורים רבים מדווחים שריבוי מסיבות גורם להצפה רגשית ולעומס, לכן נסו לתכנן את מסיבות הפרידה כראוי.
7. עודדו ותזכירו לילדכם כי אתם משפחה חזקה ומגובשת ואתם תעברו את התקופה הזו ביחד, ואם אחד מכם יהיה זקוק לעזרה – כולכם תסייעו.

בספרות מתייחסים לשנה – שנתיים ראשונות לאחר המעבר כשנות משבר. אם אתם חשים כי ילדיכם עצוב, מתגעגע במיוחד או חווה נסיגה רגשית, חברתית ו/או התנהגותית – אל תהססו לפנות לגורם מקצועי ולקבל כלים לסייע לו להתמודד עם המעבר בצורה הקלה ביותר.